לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)

לחץ דם מוגדר על ידי שני ערכים:

1. לחץ דם סיסטולי (הגבוה) – זהו הלחץ המופעל על ידי הדם על דפנות כלי הדם בעת התכווצות הלב.

2. לחץ דם דיאסטולי (הנמוך) – זהו הלחץ המופעל על ידי הדם על דפנות כלי הדם בעת הרפיית הלב.

לחץ דם מוגדר כגבוה החל מלחץ דם סיסטולי 140 על דיאסטולי 90 מ"מ כספית. 

יתר לחץ דם הינה אחת המחלות השכיחות ביותר בעולם. כמו מערכות חשובות אחרות בגוף, הבקרה על לחץ הדם אינה נתונה לשליטה בלעדית על ידי מערכת אחת. אצל רוב הלוקים במחלה, לחץ הדם הגבוה הוא תולדה של תפקוד לקוי של מספר מערכות. אצל מעט חולים המחלה נגרמת בגלל תפקיד לקוי של מערכת אחת והתמקדות במערכת הזו וטיפול בה פותרת את הבעיה.

המערכות החשובות התורמות ללחץ דם גבוה הן: 
(1) מערכת העצבים האוטומטית (אדרנלין ונוראדרנלין) - פעילות יתר של המערכת כתגובה ללחץ מעלה את הדופק ואת כוח ההתכווצות של הלב; 
(2) הכליות מפרישות מלח ונוזלים אל מחוץ לגוף פחות מכפי הנדרש, ומפרישות חומר המכווץ כלי דם 
(3) דפנות כלי הדם – מצב מכווץ יתר על המידה של דפנות כלי הדם מובילה ללחץ דם גבוה.

חשוב לציין כי רוב האנשים אינם חשים במצב בו לחץ דמם גבוה ואינם מרגישים את היווצרות הנזק לטווח רחוק. לכן יש המכנים את מחלת לחץ הדם "הרוצח השקט". לעיתים מרגישים כאב ראש, עייפות, בחילות, קוצר נשימה וחולשה. חשוב לדעת שגם אם לא חשים במאומה הנזקים של המחלה הולכים ומתקדמים. בעיקר נזקים למוח (אירועים מוחיים, שיתוק, הפרעה בדיבור ובזיכרון), ללב (מחלות כלי הדם של הלב ואי ספיקת לב) ולכליות (אי ספיקת כליות עד כדי צורך בדיאליזה). 
אך אל דאגה, אבחון מעקב וטיפול נכונים מבטלים את מרבית, אם לא כל התופעות השליליות הנ"ל.