תסמונת החלוק הלבן, וההיפך – לחץ דם ממוסך

לחץ הדם משתנה משעה לשעה, מיום ללילה, ומעונה לעונה. לתופעה גורמים רבים: מה אכלנו (אפילו יום קודם), על מה חשבנו, פעילות גופנית, תרופות, ועוד גורמים הקשורים במערכות הבקרה של לחץ הדם: נפח נוזלי הגוף, מערכת העצבים, תפקוד הלב, ומצב חיישני לחץ הדם, כמו אלו שנמצאים בעורקי הצוואר. כמובן שלפרופיל ערכי לחץ הדם (תקין / גבוה / נמוך / תנודתי / התקפי) יש השלכה על האיברים שמושפעים ממנו – כמו: המוח, הלב, הכליות, וכלי הדם הגדולים והקטנים, ולמעשה – כל הגוף.

היות ולחץ דם הוא "מטרה נעה", כדי לדעת מהו בעצם ערך לחץ הדם שלנו, אנו נעזרים במדידות ביתיות שנעשות באופן שיטתי, לרוב בין פעם בשבוע, שבועיים או חודש; הולטר לחץ דם ל-24 שעות; ומדידות במרפאה. הולטר לחץ דם נחשבת השיטה הכי מהימנה כשרוצים לאפיין את לחץ הדם של נבדק. זה נעשה ביום שגרתי במהלך השבוע (כולל וים עבודה). מתקבלות תוצאות המשקפות את ממוצע לחץ הדם על פני היממה, ביום, בלילה, השפעת פעילויות מסוימות , מידת התנודתיות של לחץ הדם והטווח שבין הערכים הקיצוניים (הגבוהים או הנמוכים). ואולם, לא פעם יש הבדל בין תוצאות המדידה במרפאה לבין התוצאות של המדידות בהולטר. במאמר הנוכחי אתמקד בנושא זה. 

כשמשווים בין תוצאות של מדידות לחץ דם במרפאה לאלו שמתקבלות בהולטר לחץ דם, מזהים שתי אוכלוסיות שמראות פער בין התוצאות: אלו עם תסמונת החלוק הלבן, אצלם הערכים במרפאה גבוהים יותר מאשר אלו שמתקבלים בהולטר שמשקף את היום-יום השגרתי. התופעה נקראת "תסמונת החלוק הלבן". לעומתם יש את אלו המציגים מצב הפוך – כאלו שבמרפאה, כשהמדידה נעשית בישיבה ובמנוחה, הערכים נמוכים יותר מאשר הערכים שמתקבלים ביום-יום הפעיל. התופעה השניה נקראת – "לחץ דם ממוסך". השכיחות של התסמונות לא מבוטלת, כ- 15% סובלים מתופעת החלוק הלבן, וכ- 10% סובלים מלחץ דם ממוסך.

הסיבות לתסמונת החלוק הלבן לא ברורות לחלוטין. לעיתים ניכרת דריכות כתגובה לסיטואציה של מדידת לחץ דם במרפאה, אך לעיתים אין תחושה שכזו והנבדק/ת מופתעים מהערך הגבוה לאור העובדה שאין תחושת התרגשות או מתח. צריך לזכור שההגדרה הפיזיולוגית של סטרס נגזרת מעצם השינוי מהשגרה וזה כשלעצמו יכול להביא לגיוס מערכת העצבים הסימפתטית ("אדרנלין") עם תגובה חזקה מננדרש, מה שמביא לעליית לחץ דם, גם אם לא מתלווה לזה תחושת חרדה. 

לגבי יתר לחץ דם ממוסך, מקובל לחשוב שמדובר בתמונת-מראה היות והזמן שבו הנבדק/ת נמצא/ת ברגיעה ומנוחה הוא בזמן המדידה במרפאה, ואילו פעילות היום-יום מגייסת את מערכת העצבים הסימפטתית בעוצמה יתרה, מה שגורם ללחץ הדם להיות גבוה. 

מה המשמעות של התופעות הללו?

חשוב לזכור שהטיפול בלחץ הדם לא נועד לאזן את "המספרים" אלא להפחית למינימום את ההשלכות ארוכות הטווח של לחץ הדם הגבוה (בעיקר אירועים מוחיים, התקפי לב, דיאליזה וכיו"ב). המדד שאומר לנו האם המטופל נמצא בתחום המוגן מבחינה זו הוא תוצאות של הולטר לחץ דם. זה המדד הקובע במיוחד אצל אלו, בהם אנו מתמקדים במאמר זה, להם התוצאה במרפאה שונה לחלוטין מהתוצאות בהולטר. אדגיש שוב -- התוצאות של ההולטר הן הקובעות מהו מצבו של המטופל מבחינת איזון לחץ הדם והן אלו שמכתיבות את הגישה הטיפולית. ומכאן, מי שסובל מתסמונת החלוק הלבן לא זקוק לטיפול תרופתי, ולהיפך – מי שלחץ הדם ממוסך, עם ערכים גבוהים במהלך היום-יום, כפי שמשתקף מתוצאות ההולטר, חייב טיפול, למרות שלחץ הדם בבדיקה במרפאה נמצא תקין.

כיצד ננהל מטופלים שכאלו לאורך זמן? לצערנו, אלו הסובלים מתסמונת החלוק הלבן מועדים לפתח לחץ דם גבוה קבוע בחלוף השנים ולכן רצוי מעקב שגרתי אחר לחץ הדם כדי לזהות אם ומתי לחץ הדם הופך להיות גבוה באופן קבוע ואז, כמובן, צריך להתחיל טיפול. לעומתם, אלו שסובלים מלחץ דם ממוסך צריכים לבצע בדיקות הולטר חוזרות אחת לשנה בערך, היות וזו הדרך היחידה לדעת מה מצבם האמיתי. 

לסיכום, מעקב נכון אחר לחץ הדם, שהוא, כאמור, "מטרה נעה", ושימוש בכלים נוספים יאפשרו טיפול נכון ושמירה על הבריאות לאורך זמן.