בלי לחץ... קווים לדמותו של הרוצח השקט

 אראלה טהרלב בן-שחר

כולם כבר יודעים ש"הרוצח השקט" הוא הכינוי שהוצמד למצב רפואי רווח למדי הקרוי "יתר לחץ הדם". ואכן, במקרה הזה מדובר בכינוי הולם. לחץ הדם מתגנב לגופנו בחשאי, מחופש בתחפושת של בריאות תקינה ונעדרת תסמינים מדאיגים. וכך, באין מפריע, הוא פועל בתוך גופנו במשך זמן רב ובסופו של דבר אין לו קושי לבצע את זממו.

אבל למרות שכולם כבר יודעים על יכולת התגנבות שלו, ולמרות שכולם מבינים שהעובדה ש"אתה מרגיש שהכל בסדר" לא אומרת ש"אין  לך לחץ דם גבוה" - רבים עדיין מאמינים שאצלם העדר התסמינים הוא סימן לכך שלחץ הדם שלהם תקין, ושאם אכן יש להם יתר לחץ דם, הרי זה לא מהסוג שמצריך טיפול. 

"רק כמחצית מהסובלים מיתר לחץ דם, שהם שליש מהאוכלוסייה מעל גיל 18 (כמיליון ישראלים), מודעים לקיומה של המחלה אצלם ובין אלה שמאובחנים רק חצי מאוזנים", מאשש פרופ' יהונתן שרעבי, מנהל המכון ליתר לחץ דם, המרכז הרפואי שיבא, וחבר בהנהלת החברה הישראלית ליתר לחץ דם, את קווי הפעולה של יתר לחץ דם. אם כן, מהן דרכי הפעולה האופייניות לו, מי הם שותפיו לפשע, מה מרתיע אותו ואיך ניתן לצמצם את היקף הנזק שהוא גורם.

הסגנון: אלגנטי

כמו לכל פושע שמכבד את עצמו, ללחץ הדם יש דרכי פעולה אופייניות. כוחות ההצלה שנתקלים בקרבנות לאחר פגיעתו יודעים לזהות מיד שידו של הפושע המפורסם במעל. לחץ הדם נוהג להשאיר את קרבנותיו באחד מהמצבים הבאים: שבץ מוחי, התקף לב, אי ספיקת לב או אי ספיקת כליות. לעתים הוא מסתפק בפגיעות קטלניות פחות שאינן כל כך מזוהות עם שיטות הפעולה שלו, כמו ירידה ביכולת הקוגניטיבית או פגיעה בראייה, אבל גם הן מעשה ידיו.

ומהי דרך הפעולה שלו? ובכן, ללחץ הדם סגנון אלגנטי ונטול נורות אזהרה. כאמור הוא מתמקם בגופכם זמן רב לפני ביצוע הפשע ומתחיל בהכנות איטיות אך יסודיות. פרופ' שרעבי מסביר איך: "הלחץ הגבוה משרה שינויים על דופן כלי הדם. הוא גורם - להתקשחות, התעבות, הסתיידות והיצרות של הדופן, ולמעשה מביא למצב שבו כלי הדם יכולים להיסתם בקלות (או לעתים רחוקות יותר אף להתפוצץ)."   

לעתים, אגב הוא אינו פועל לבד אלא חובר לכנופיה שאיתה נמנים  - סוכרת, עישון, השמנה ושומנים בדם. כשאחד מהם מצטרף אליו, הוא זקוק לפחות זמן כדי לבצע את זממו ומסוגל לגרום לשינויים בכלי הדם בזריזות רבה יותר, וכך לתקוף את הגוף מהר יותר ובהצלחה רבה יותר.

האיתור: קצת מורכב

מאחר שיתר לחץ דם אינו נוהג לאותת על קיומו, הדרך הטובה יותר לעלות עליו היא באמצעות בדיקה. למעשה, אם לחץ הדם הוא הרוצח השקט, אז מכשיר מדידת הלחץ הוא כלב השמירה שינבח ויעיר אתכם שתוכלו להתגונן מפניו. אז מתי המכשיר מתריע שלחץ הדם התגנב? כשהוא מצביע בכמה מדידות בזמנים שונים על לחץ של מעל 140/90  מילימטר כספית.

מדוע יש לעקוב אחרי שני המספרים ואין להסתפק במספר אחד כמו בזמן מדידת חום? פרופ' שרעבי מסביר מה כל אחד מייצג:  "לחץ הדם הסיסטולי (הגבוה) הוא הלחץ שיש על דופן כלי הדם בזמן שפעימת הלב עוברת כגל בכלי הדם. כשהגל עובר הלחץ עולה. לעומת זאת בין הפעימות הלחץ יורד, וזהו הלחץ הדיאסטולי (הנמוך יותר).

לאיזה מספר צריך להתייחס? לשניהם. אבל, נכון יהיה לומר שעבור צעירים הלחץ הדיאסטולי מעיד על בעיה יותר מן הלחץ הסיסטולי . מעל גיל חמישים וחמש, לעומת זאת, הלחץ הדיאסטולי מתחיל לרדת, והלחץ הסיסטולי ממשיך לטפס.  אז מתעוררת בעיה נוספת באיזון לחץ הדם והיא איך  להוריד את לחץ הדם הגבוה, בלי שהנמוך ירד מתחת לסף."

אלא שמסתבר שלעתים הפושע מצליח לתעתע אפילו במכשיר (השמירה). לעתים כל קריאה מראה תוצאה אחרת,  חלקן גבוהות מהרצוי, חלקן תקינות, וקשה לדעת אם מדובר בקריאה חד פעמית שניתן להתעלם ממנה או בלחץ דם גבוה, וגם קשה להעריך עד כמה גבוה. מה גם, שלא מעט מצבים כמו שתיית קפה או אלכוהול, פעילות גופנית מאומצת ונוכחות רופא בחלוק לבן יכולים לגרום לסטייה בקריאת המכשיר ולהעיד בטעות על לחץ דם גבוה. עלייה חד פעמית של לחץ הדם, שקורית לעתים אצל הרופא או האחות, לא צריכה להדאיג או לגרום לנקוט פעולה, אבל כן צריכה לגרום לכם למדוד טוב יותר.

לדברי פרופ' שרעבי, במקרה שלחץ הדם מצליח לבלבל אתכם אפשר לאבחן אותו באמצעות מכשיר מדויק יותר הקרוי הולטר לחץ הדם. המכשיר, שכל רופא משפחה או רופא מומחה, יכול לתת לכם הפנייה לקבלו, מוצמד לאדם למשך 24 שעות ומאפשר לדעת בוודאות מה מצבו.

דרך נוספת היא לקנות מכשיר מד לחץ דם הביתה ולעבוד איתו בצורה מסודרת. איך? בוחרים יום מימי העבודה (אני ממליץ יום שלישי – "פעמיים כי טוב" ומיד תבינו מדוע...) מודדים את לחץ הדם פעמיים בבוקר ופעמיים בערב בהפרש של כמה דקות ומתעדים רק את הקריאה השנייה בכל אחר מהזמנים. אחרי שלושה שבועות יש להסתכל על התוצאות ואז אפשר לראות את הממוצע ואת המגמה. 

האופי: קר ומתוכנן

כאמור, לחץ הדם אינו מהפושעים האימפולסיביים. הוא פושע קר ומתוכנן שעובד לאורך זמן ובזהירות על כל פרויקט. אבל ערנות ומודעות יאפשרו לכם לתפוס אותו לפני שהגיע לגבהים, כשהוא רק מתחיל לטפס ונמצא בטווח שבין 80-90 לחץ דיאסטולי ו- 120-140 לחץ סיסטולי. עד כמה המספרים האלה מעידים על הסיכון שלחץ הדם מתחיל לטפס ויחרוג מעבר לגבול? "כמעט כל האנשים בני חמישים ומעלה שלחץ הדם שלהם תקין אך קרוב לסף, יחצו את הגבול אל עבר לחץ הדם הלא תקין בתוך חמש שנים ", אומר פרופ' שרעבי.

אז מה צריך לעשות? 

"לחץ דם גבוה אצל צעירים קשור בדרך כלל בהשמנה, בתזונה לא בריאה ובחוסר פעילות גופנית. מדובר פה במעין פעמון אזהרה שמסמן להם שכדאי מאוד שיתחילו להתאמן ולהוריד משקל. אין הכרח להתחיל באופן מיידי בטיפול תרופתי אם אין בנוסף  גורמי סיכון אחרים מלבד לחץ הדם כמו סוכרת, שומנים בדם, עישון, השמנה ותורשה למחלת לב וכלי דם.  מוסיף פרופ' שרעבי "אצל צעירים בסיכון נמוך אפשר לחכות מספר חודשים ולתת לשינוי באורח חיים הזדמנות להוריד את לחץ הדם, אבל אם אחרי חצי שנה לא חל השינוי המיוחל, אז יש צורך בשימוש בתרופות. צריך לזכור שכשצריך טיפול, התרופות הן חברות טובות של המטופלים שרק רוצים לשמור עליהם ואין צורך להתייחס לטיפול תרופתי כדבר שלילי"

אצל מבוגרים לעומת זאת, הסיפור מעט שונה. לחץ הדם נוטה לעלות בגיל מבוגר (לא רק אצל אנשים שסובלים מהשמנה או חוסר פעילות גופנית). 75% מבני  ה-70 ומעלה סובלים מלחץ דם. האם זה אומר שצריך לקבל את לחץ הדם בגיל המבוגר כדבר טבעי? "נהפוך הוא", מדגיש פרופ' שרעבי. "לחץ דם גבוה מסכן אנשים מבוגרים עוד יותר משהוא מסכן צעירים. הגם שהוא צפוי בגיל מבוגר, הוא לא  בריא ויש צורך לאזן גם את החולים המבוגרים".

המלחמה בפושע: שמירת מרחק ומזעור נזקים

למרות היכולת של לחץ הדם לשגשג בחשאי בגוף, ניתן לנסות להישמר ממנו.  ידוע שלחץ הדם מתקשה למצוא כר נרחב לפעילותו אצל אנשים רזים המקפידים על תזונה בריאה ומרבים בפעילות גופנית. לעומת זאת, אנשים הסובלים מהשמנה ושאינם מרבים בפעילות גופנית הם הקורבנות המועדפים עליו.

במילים אחרות, אורח חיים בריא המורכב משמירה על תזונה נכונה (תזונה ים תיכונית או דיאטת DASH, ראו מסגרת) ביצוע פעילות גופנית קבועה (שלוש פעמים בשבוע פעילות אירובית לא מאומצת וחיי יומיום פעילים), יצליח לרוב למנוע מהרוצח להתקרב אליכם. למעשה, גם כשהוא כבר מציב רגל בדלת, אפשר לא פעם להדוף אותו באמצעים פשוטים אלה. במקרים רבים שינוי באורח החיים עשוי למנוע את ההתדרדרות למצב שבו תזדקקו לתרופות.

ומה עם אלה שלא מצליחים להרחיק אותו בעזרת אימוץ אורח חיים בריא? אלה שבגופם כבר התנחל? הם צריכים לנסות לשלוט בו באמצעות תרופות. איזה? "היות שיש מספר מערכות בגוף שמופקדות על לחץ הדם," מסביר פרופ' שרעבי "כמו הכליות, מערכת העצבים ועוד, יש מגוון תרופות לטיפול בו, שכל אחת מהן פועלת על מערכת אחרת באופן אחר.

כך למשל, תרופות משתנות שעוזרות להיפטר מעודפי מלח ונוזלים. תרופות מהמשפחה האנטי כלייתיות בולמות ייצור הורמונים המופרשים מהכליה וגורמים להתכווצות כלי דם. תרופות אחרות מסוגלות להרחיב את כלי הדם ועוד. העובדה שיש מגוון תרופות מאפשרת לעשות 'קוקטייל' שבו מינונים קטנים מכל תרופה, כך שתופעות הלוואי ממוזערות והאפקט מושג. היום יש אפילו שילובים של תרופות שונות בקפסולה אחת לנוחות המטופל דבר שעוזר מאד להתמיד בנטילת הטיפול".

ובשורה התחתונה? – אל תפלו שולל אחרי החזות הנעימה ונורמטיבית של הרוצח השקט. הפעילו את החושים הבלשיים שלכם. השתמשו בידע שלכם. לכו למדוד את לחץ הדם שלכם אחת לשנה  כחלק מהבדיקה השנתית אצל הרופא גם אם אינכם מרגישים שום איתות לכך שמשהו כאן לא בסדר, נסו לשמור על אורח חיים שימנע ממנו גישה אליכם, וטלו תרופות אם יש צורך.

טיפול חדשני:

למרות ההתקדמות הרבה בהבנה והטיפול בלחץ דם גבוה, ישנם מטופלים ששום דבר לא עוזר להם מספיק ולחץ הדם שלהם גבוה ומסוכן למרות טיפול במספר תרופות. היום – סופסוף יש דרך לעזור למצב זה המכונה לחץ דם עמיד לטיפול. בשנים האחרונות פותח סוג חדשני של פרוצדורה פולשנית למקרים של לחץ דם שיש קושי לאזן אותו בתרופות. הפרוצדורה מבוססת על תובנות חדשות על המנגנונים שגורמים לעלית לחץ הדם. ידע הולך ומצטבר הראה שאחד המנגנונים הגורמים  לעליה בלחץ דם נובע משדרים שגויים שמגיעים מן הכליה למוח, שבעקבותיהם המוח משדר למערכת העצבים האוטונומית להגביר את פעילותה מצב המביא  בסופו של דבר לעליית לחץ הדם.  

איך קשורה התקשורת בין הכליה למוח לעליה בלחץ הדם? פרופ' שרעבי מסביר "בין המערכות הרבות המעורבות ביצירת לחץ דם גבוה אחת האחראיות העיקריות היא מערכת העצבים האוטונומית. המערכת האוטונומית, ששולטת בפעילויות אטומטמטיות של מערכות כמו הלב, הריאות והעיכול, נשלטת על ידי המוח, בתגובה לסטרס ולמידע שהמוח עצמו מקבל מחיישנים בגוף.

בשנים האחרונות הסתבר שבמקרים שבהם לחץ הדם גבוה, הכליה, בתגובה למשל לעודף מלח במזון, שולחת  איתות למוח. המוח, מאותת למערכת העצבים האוטונומית על מצב הדחק, והיא בתורה מגבירה את פעילותה וגורמת ללחץ דם גבוה.  המידע על לחץ הדם הגבוה מגיע שוב לכליה, שחוזרת על הפרשנות הקודמת שלה ומודיעה למוח שוב שיש להגביר את פעילותה של מערכת העצבים האוטונומית. כך נוצר מעין כדור שלג שבו שתי המערכות 'משלהבות' זו את זו להעלות את לחץ הדם בגוף.

הרעיון החדשני היה לנתק את היחסים בין הכליה למוח, או בתרגום מעשי לצרוב את העצבים המקיפים את העורקים המובילים הדם לכליות  וכך  לגרום להפסקת תעבורת המידע בין שני האברים ולהביא להפסקת התשדורות ולהורדת לחץ הדם. ואכן, אט אט מצטברים יותר דיווחים על  אנשים שלחץ הדם הממוצע שלהם למרות נטילת תרופות עמד על כ 180/100 , ולאחר הפרוצדורה הוא ירד ב13/27 ממ"כ וזאת תוך סיכון מינימלי ונדיר ביותר לסיבוכים.השיטה מבוצעת כיום בארץ בין היתר בבית החולים תל השומר.